נישואין אזרחיים בישראל! בלי לצאת מהמדינה - נישואי אל סלוודור 

נישואין אזרחיים בישראל ללא צורך לצאת מהמדינה – נישואי אל סלוודור

מבוא

בישראל נשללת האפשרות מיהודי להינשא בנישואין אזרחיים, במקום זאת עליו להרחיק לארצות נכר כדי להינשא, במאמר זה נציע אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים מבלי לעזוב את הארץ, באמצעות מיופי כח במדינת "אל סלוודור".

נישואי אל סלוודור, מהווים למעשה חלופה הולמת לשלילת האפשרות להינשא בנישואין אזרחיים בארץ, כאשר היתרון המובהק באפשרות זו ביכולת להינשא ללא נוכחות בני הזוג במדינת הנכר, ולמעשה בני הזוג נשארים בארץ, וכי הנישואין מתבצעים על ידי שליח אשר מתמנה על ידי שני בני הזוג ומוסמך להציג אותם בפני רשם הנישואין במדינת אל סלוודור.

בעניין הסדרת מעמד לבן זוג זר נשוי לישראלי, ראו: 'הסדרת מעמד לבן זוג זר - בנישואין'. בעניין הסדרת מעמד לבן זוג זר שחי חיים משותפים עם ישראלי, ראו: הסדרת מעמד לבן זוג זר - חיים משותפים עם ישראלי

.

המסגרת הנורמטיבית – נישואין באמצעות מיופי כוח

בית המשפט העליון התייחס במספר מקרים לנישואין מחוץ לישראל באמצעות מיופי כח, לצורך הקשרים שונים. בעניין פרקש  נדונה שאלת תוקפם המהותי של נישואין בין נוצרייה ליהודי, תושבי ישראל, שנערכו באמצעות יפויי כח במקסיקו. במקרה זה נטען, כי בית המשפט המחוזי לא אמור היה להחיל את הדין המקסיקני על נישואין, אפילו דין זה הכיר בתוקפם, שכן הכרה בנישואין באמצעות מיופי כח במדינה זרה נוגדת את האינטרס הציבורי של מדינת ישראל. בית המשפט (הנשיא שמגר) דחה טענה זו, באומרו:

"טענה זו אינה מקובלת עלי: מבלי שיהיה צורך לפרוס כאן יריעה רחבה מספיק אם אזכיר כי המדובר כאן בנישואין, מחוץ לישראל, של תושבי ישראל בני דתות שונות, היינו, לא רק שלא מדובר על נסיבות בהן לא חל כלל חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953, אלא גם אין בחוק הישראלי הוראה אחרת המסדירה נישואין כגון אלה. הפגיעה בסדר הציבורי בעזרתה מנסה המערער להתנער מתוקפם של הנישואין שהיה צד להם היא בגדר מפלט בו בחר בעקבות דברים שנאמרו [בענין פונק-שלזינגר] לפיהם:

'העובדה שהדין הדתי היהודי פוסל נישואי תערובת אינה מחייבת בהכרח את המסקנה שבבואנו לדון בענין פלוני על פי חוק זר נפסול תוקפם של נישואין על שום שהם נישואי תערובת. הנישואין ייפסלו, אם פסלותם מתבקשת מטעמים של הסדר הצבורי החיצוני (הבין-לאומי), כמו שנתבאר לעיל, היינו, אם השופט הישראלי בתתו ביטוי לרגשי צבור ישראל, חייב יהא לומר, תוקפם של נישואין כאלה אינו מתיישב עם אורח החיים שלנו, יהא מקום עריכת הטכס אשר יהא. במקרה של ספק – תוקף הפעולה נהנה ממנו.'

אולם לא הונח כלל היסוד להוכחתן של הנסיבות המחייבות הסקת מסקנה קיצונית כמוצע על ידי המערער. נהפוך הוא: ככל הידוע, הסדר הציבורי והתבונה גם יחד הניעו את הרשויות השונות של מדינת ישראל להכיר עד כה בנישואין שנערכו כדין מחוץ לישראל ואין לגלות עילה לשינויו של קו זה במקרה שלפנינו" .

בעניין כהן  התייחס בית המשפט לנישואין באמצעות מיופי כח של שני בני זוג, שנערכו במקסיקו, אך לא קבע עמדה בענין תוקפם של נישואין אלה. במקום אחר בו נדונה שאלת תוקפם של נישואין אזרחיים של יהודים תושבי הארץ או אזרחיה שנערכו מחוץ לישראל, נמנע בית המשפט במפורש מלהביע עמדה לגבי נישואין באמצעות שלוח, באומרו:

"כאשר עסקינן בנישואים אזרחיים בין יהודים בעלי כשרות להינשא זה לזה, תוקפם מבחינת צורת הנישואים (טקס אזרחי) ייבחן לפי החוק במקום עריכתם. בהנחה שטקס נישואין אזרחי הוא צורת נישואים תקפה במקום עריכת הנישואין, הנישואין מוכרים במשפט הישראלי שכן לבני הזוג כשרות להינשא על פי דינם האישי. יצוין, כי הדברים אמורים לגבי נישואין אזרחיים בנוכחות אישית. איננו מביעים כל עמדה לגבי נישואין באמצעות שלוח (כגון 'נישואי פרגוואי' או 'נישואי מקסיקו')" .

פסיקה זו מצביעה על מורכבות התופעה של נישואין באמצעות מיופי כח, במיוחד כאשר מדובר בנתינים זרים ביחס למדינת הטקס, וכאשר שני בני הזוג אינם נוכחים בטקס. אין ספק כי מדובר בהליך בלתי שגרתי, אשר מצד אחד, מספק פתרונות למצבים אנושיים שונים שבהם נבצר מבן זוג אחד, או משניהם, מלהיות נוכחים בטקס; מצד שני, עריכת טקס נישואין שלא במעמד בני הזוג, בארץ רחוקה, ובאמצעות שלוחים שאף אינם מכירים את בני הזוג, פותח פתח נרחב למעשי תרמית וכזב, העלולים לפגוע במי מבני הזוג, ברשויות המדינה, ובסדר הציבורי.

יחד עם זאת, במקומות שונים בעולם מוכרים נישואין באמצעות מיופי כח כתקפים על פי הדין. גם בישראל נפסק כי נישואין אלה כשרים ואינם מנוגדים לתקנת הציבור, כל עוד הם מוכרים על פי דין מקום הטקס .

כמו"כ בית המשפט העליון קבע בעניין זלסקי  כי, על פי הדין האזרחי-מינהלי חלה חובה על פקיד הרישום (של משרד הפנים) לרשום כנשוי כל אדם שבידיו תעודה ציבורית תקפה המעידה על נישואיו, גם תעודת נישואין שנערכה באל סלוודור.

יחד עם זאת, יש להדגיש כי לעת עתה משרד הפנים אינו מכיר בנישואין אלו במישור הדין המהותי, כי אם במישור המנהלי, כלומר למרות שבני הזוג רשומים כנשואים, עדיין במקרה בו אחד מבני הזוג הינו אזרח זר המעוניין להסדיר מעמדו, אינו יכול להסדיר מעמד במסגרת מסלול נישואין כי אם במסגרת "ידועים בציבור".

הדין הסלוודורי

סעיף 3 לחוקת אל סלוואדור קובע, כי "כל בני אדם שווים בפני החוק. לצורך ההנאה בזכויות האזרחיות לא תחולנה הגבלות על בסיס שוני בלאום, גזע, מין ודת", כלומר שאין כל הבדל בין הדינים החלים על בעלי אזרחות של הרפובליקה לבין אלה שאינם בעלי אזרחות של אל סלוואדור, אלא בעלי אזרחות זרה (לצורך העניין - ישראל).

עניין זה מוסבר גם ב"מסמך רקע והצגת הגורמים העומדים בבסיס קודקס דיני משפחה- כרך שני", המהווה מעין פרשנות להצעת חוק, שחוקק כקודקס המשפחה, לפיו "... לפי קודקס דיני משפחה, זר המעוניין להינשא בשטח הלאומי הינו כפוף לאותם איסורים וזכויות החלים על אזרחים..."

הפרשנות להצעת החוק באה להוסיף לפרשנות המילולית של סעיף 3 לחוקת אל סלוואדור, הקובע שיווין מוחלט בין אזרחים מקומיים לבין אזרחים זרים (לצורך העניין - ישראלים).

לעניין הסמכות לערוך נישואין באל סלוואדור קובע סעיף 13 לקודקס לדיני משפחה, כי "הפקידים המוסמכים לערוך נישואין בכל שטח הלאומי הם היועץ המשפטי הכללי לרפובליקה והנוטריונים, ובכל מחוז הינם המושלים המדיניים המחוזיים, ראשי הערים והיועצים המשפטיים המשניים בכל מחוז", כלומר מלבד הנוטריונים הציבוריים המוסמכים לערוך נישואין ברחבי המדינה בסמכות זו מחזיקים עפ"י חוק גם פקידים שונים כגון מושלים, ראשי ערים ויועצים המשפטיים המשניים של המחוזות.

"המדריך העירוני" מפרט בעניין זה, כי "בסעיף 13 לקודקס דיני משפחה נקבע, כי הפקידים המוסמכים לערוך נישואין בגבולות השטח הלאומי הם היועץ המשפטי הכללי לרפובליקה והנוטריונים ובתוך מחוזות השיפוט שלהם: מושלי המחוזות, ראשי עיריות והיועצים המשפטיים המשניים שבכל מחוז... כל הפקידים המוסמכים לערוך נישואין עושים זאת בתנאים שווים, למעט לגבי התחום הטריטוריאלי, מאחר היועץ המשפטי הכללי והנוטריונים רשאים לערוך נישואין בכל מקום ברפובליקה ואילו הפקידים האחרים יכולים לערוך נישואין רק בתחום הטריטוריאלי שלהם. כלומר, שראשי עיריות יכולים לערוך נישואין רק בעיר שבה ממלאים את תפקידם. לא קיימת בקודקס לדיני משפחה כל הוראה המגבילה את סמכויותיו של ראש עירייה לערוך נישואין של אדם זר".

הקודקס מסדיר את האפשרות לעריכת נישואין עפ"י ייפוי כוח, וזאת בסעיף 30, הקובע, כי "הנישואין יכולים להיערך באמצעות ייפוי כוח מיוחד, אשר הונפק במסמך ציבורי או מסמך תקף אחר בהתאם לחוק המקום בו ניתן. במסמך יירשם השם, האזרחות, המצב המשפחתי, המקצוע או משלוח היד, המען או מקום מגורים, מקום הלידה של בן הזוג השני וכל פרט אחר שיסייע בזיהויו. בנוסף ירשמו פרטי מיופה הכוח. ייפוי כוח לטובת עריכת נישואין יהיה כוחו יפה גם לעניין ביצוע פרוטוקול הקדם נישואין, לתת את ההצהרה בשבועה המופיעה בפרוטוקול זה באופן כללי כדי לעשות כל פעולה או הליך הדרושים לשם עריכת הנישואין...".

חשוב לציין בהקשר זה, כי ייפוי כוח שכזה אינו יכול שיינתן לתקופה בלתי מוגבלת, אלא ישנה הגבלת זמן ברורה, כפי הקבוע בסעיף 31 לקודקס בזו הלשון:"ייפוי כוח לעריכת נישואין תוקפו יפה למשך שלושה חודשים ממועד הוצאתו. ביטול ייפוי הכוח וחזרה בו מכוונתו של הנותן ייפוי הכוח להינשא יהיה להם תוקף ממועד הבעת הדברים באופן מפורש", כאשר הגבלה מפורשת זו באה להדגיש את כוונת המחוקק באל סלוואדור, אשר רואה חשיבות עליונה בהבעת רצונם האמיתי והכן של הצדדים להינשא, אותו הרצון וההסכמה העומדים בבסיס הרעיוני של הקודקס.

לפי הקודקס האמור, הנישואין נערכים בפני שני עדים, אשר אינם מכירים באופן אישי את בני הזוג, דבר הפוגע בכשרותם של עדים אלה עפ"י הקודקס, אך עדיין אין הדבר פוגע בתוקף הנישואין, אלא נישואין כאלה  ניתנים לביטול רק על ידי בני הזוג עצמם במהלך 3 חודשים ראשונים לאחר עריכת הנישואין, ואם בקשה לביטולם לא הוגשה במועד זה על ידי בני הזוג, לא ניתן כלל לבטלם והם הופכים להיות תקפים לכל דבר ועניין.

לסיכום, נישואים אזרחים זרים בשטח רפובליקת אל סלוודור ניתן לערוך באמצעות ייפוי כוח נוטריוני במהלך 3 חודשים מיום עריכתו, כאשר הנישואין יכולים להעירך הן בפני הנוטריון בנוכחות שני עדים, אשר עורך בסיום הטקס "פרוטוקול הנוטריון", והן בפני הפקיד המוסמך בנוכחות שני עדים והמזכיר, העורך בסיום הטקס "פרוטוקול קדם נישואין", וזאת  כאשר על שניהם מוטלת החובה להעביר את הפרוטוקולים כאמור בתוך 15 ימים לאחראי על מרשם המעמד האישי, אשר ינפיק תעודות נישואין, המהוות סיום הליך עריכת הנישואין ומשמשות לראיה הטובה ביותר להוכחת מעמדם האישי של בני הזוג.

סוף דבר

לסיכום, לבני זוג בישראל קיימת אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים במדינת אל סלוודור ללא צורך לצאת מן הארץ וזאת באמצעות מיופה כוח בישראל. יש להדגיש כי תעודת נישואין זו תקפה לעניין רישומם של בני הזוג במירשם האוכלוסין כ"נשואים", וכי לעת עתה משרד הפנים מכיר בתעודה זו לצורך רישומה בלבד.

יחד עם זאת חשוב לציין, כי לא ניתן להסדיר מעמד כנשואים במסגרת נישואי אל סלוודור, וכי לכל הפחות ניתן להסדיר מעמד כ"ידועים בציבור", בכל מקרה כדי להינשא בנישואין אלו ו/או לקבל חוו"ד בנושא ראוי לפנות לשם ייעוץ והכוונה לעו"ד בעל ניסיון בתחום של נישואי אל סלוודור.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.